פסק-דין בתיק ת"א 21857-12-10

1.       זוהי תביעה בסך 1,000,000 ש"ח שבה תובעת רשות מקומית מי שבתקופה הרלבנטית הייתה עובדת שלה, בטענה כי גנבה ממנה כספים בסכום העולה על סכום זה.

הרקע העובדתי

2.       במועדים הרלבנטיים לתביעה זו שימשה הנתבעת כפקידה במחלקת הגביה של התובעת (להלן גם: "העיריה").

3.       לטענת התובעת, מבדיקה שערכה בשנת 2009 הסתבר כי הנתבעת גנבה ממנה בין השנים 2001-2009 סכום העולה על 2,500,000 ש"ח. התובעת העמידה תביעתה על סך 1,000,000 ש"ח משיקולי אגרה.

4.       נגד הנתבעת התנהלה חקירה על ידי משטרת ישראל, ובסיומה הוגש נגדה כתב אישום (ת.פ. (עכו) 7042-04-12). במסגרת הסדר טיעון שנערך עימה הודתה הנתבעת בכתב אישום מתוקן, שלפיו גנבה מהעיריה סכום שאינו פחות מ-400,000 ש"ח. הנתבעת הורשעה על פי הודאתה ודינה נגזר.

5.       התובעת גורסת כי הוכיחה גניבה בסכום העולה על סכום התביעה, ולכן יש לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכום התביעה. ואילו הנתבעת גורסת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, ולא הוכיחה גניבה בסכום העולה על 400,000 ש"ח, הוא סכום הגניבה שבו הורשעה במסגרת ההליך הפלילי.

דיון והכרעה

6.       בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מחייבים ממצאי פסק הדין הפלילי את הנתבעת. אלא שהתובעת אינה מסתפקת בסכום הגניבה שבו הורשעה הנתבעת. לטענתה הביאה ראיות המוכיחות כי הסכום שנגנב עולה על 2,500,000 ש"ח, ולכן יש לחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה. מכאן שיש לבחון אם הוכיחה התובעת גניבה בסכום העולה על 400,000 ש"ח.

7.       העד היחיד שהעיד מטעם התובעת הוא גזבר העיריה, פואד אנדראוס (להלן: "אנדראוס"). העד מסר בתצהירו כי העיריה שכרה את שירותיה של חברת א. בר ניר שירותי מנהל בע"מ לבדיקת אי התאמות במערכת הנהלת החשבונות שלה. ממצאיה היו כי בשנת 2009 נגנב מקופתה של הנתבעת סך של 180,539.86 ש"ח. הנתבעת פעלה בשיטה שבה לאחר שהתקבלה הכנסה בקופתה בוטלה הקבלה שנמסרה למשלם, ואותו סכום לא הופקד בחשבון העיריה (להלן: "דו"ח בר ניר").

8.       כאמור, התובעת בחרה שלא להעיד את מי שערך את הבדיקה נשוא דו"ח בר ניר, ולכן אין הדו"ח קביל (למעט לגבי דוגמאות שנבדקו על ידי אנדראוס עצמו - ראה עדותו בעמ' 13 שו' 7-9). ואולם אף אילו הוגש דו"ח בר ניר כדין, אין בו ראיה לגניבה בסכום העולה על 400,000 ש"ח.

9.       טענת התובעת הינה כי בעקבות דו"ח בר ניר קיימה בדיקה שבה הסתבר כי היקף הביטולים בקופתה של הנתבעת מאז שנת 2001 עולה על 2,500,000 ש"ח. בהסתמך על בדיקה זו, בצירוף הודאותיה של הנתבעת בחקירותיה, עמדה התובעת, לטענתה, בנטל המוטל עליה. להלן אבחן ראיות אלה.

10.   אנדראוס מסר בעדותו כי לאחר שקיבל את דו"ח בר ניר הזמין "את כל הביטולים דרך פקידה שהיא בקיאה בנושא המחשוב, את כל הביטולים שהיו בקופה של כרמלה וקיבלתי על כל שנה דו"ח. אח"כ ריכזתי את הנתונים האלה לטבלת הריכוז של היקף הביטולים" (עמ' 13 שו' 1-3). התובעת לא הזמינה לעדות את הפקידה שביצעה את בדיקת היקף הביטולים. לתצהירו של אנדראוס צרפה טבלת "קבלות מזומן מבוטלות", שבה סכום הקבלות המבוטלות בקופתה של הנתבעת בכל אחת מהשנים 2001 עד 2010, סכומים המסתכמים בלמעלה מ-2,500,000 ש"ח (נספח ב' לתצהיר). בסיכומיה טוענת התובעת כי בהודאותיה במשטרה הודתה הנתבעת בגניבת סכום בסדר גודל זה. אבחן את הקטעים בהודאות שאליהם הפניתה התובעת בסיכומיה.

11.   הודאת הנתבעת מיום 1.11.10 שעה 08:52:

התובעת מפנה לדבריה הבאים של הנתבעת:

"ש. האם כל מה שנמצא במחשב שלך בעירית מעלות בו ביטלת קבלה של לקוח, הינו כסף שלקחת לעצמך?

ת. יכול להיות שכל קבלה של תשלום במזומן שביטלתי הינו כסף שלקחתי, אבל גם היו מקרים של טעויות של כניסה לכרטיס של תושב אחר ואז הייתי מבטלת גם כן את הקבלה ומעבירה לכרטיס הנכון.

ש. כמה מקרים כאלה קרו בחודש?

ת. מעט מאוד, זה לא יכול להיות הרבה, לא יודעת להגיד בדיוק" (שו' 9-13).

לטענת התובעת, בהמשך הדברים אישרה הנתבעת את סכום הביטולים, והואיל ובקטע המצוטט לעיל אישרה כי את מרבית סכום הביטולים גנבה, הוכחה גניבה של 1,000,000 ש"ח כנטען בתביעה. דא עקא כי אין בדברים שאליהם הפניתה התובעת אישור של סכום הביטולים. התובעת מסתמכת על דברי הנתבעת בהמשך אותה הודאה: